מה זה קומפוסט? למי הוא מתאים? ואיך עושים זאת נכון? המומחים עונים. קבלו את המדריך למקמפסט המתחיל – כתבה ראשונה בסדרה.
יש לכם גינה, חצר אחורית או מרפסת? רוצים לגדל ירקות וצמחים? דעו שלשאריות האוכל שלכם יש תפקיד רציני בתהליך הגידול וכי המקום ראוי להם איננו בפח אם כי בקומפוסטר.
קומפוסט איננו מושג חדש אבל צבר הרבה משיכה לאחרונה, גם בגלל מודעות הולכת וגדלה בקרב צרכנים אך גם בגלל שחקנים חדשים שמוצאים בו עניין רב ומביאים עימם חידושים רבים ומעניינים, עליהם נרחיב בכתבה הבאה בסדרה. עד שזו תראה אור, בואו נתחיל מההתחלה:
מה זה קומפוסט?
קומפוסט (דְּשוֹנֶת בעברית) הוא תהליך ביולוגי בו מיקרואורגניזמים הופכים שאריות מזון וגן לדשן טבעי. במילים אחרות, אם אנו נותנים לפסולת אורגנית להירקב בזהירות, הוא יתפרק ויתפרק ויהפוך לדשן טבעי ועשיר בחומרים מזינים. תהליך זה תורם לשיפור הקרקע – גם ברמה התזונתית וגם ברמה המבנית – עוזר להגברת סיבולת הצמחים, להפחתת התפשטותם של מחלות ושרצים.
במעגל הקיימות הרחב יותר, קומפוסט מסייע בהפחתת כמות השאריות האורגניות הנשלחות למזבלות או למפעלי שריפה ומצמצם משמעותית את השימוש בדשנים כימיים.
בשורה התחתונה: זהו תהליך טבעי המאפשר לסגור מעגל מחזור מלא ולהחזיר את שאריות האוכל והגינה חזרה לאדמה, למקום שבו החיים התחילו.
אילו סוגים של קומפוסט יש?
קומפוסט, הנוצר מטרנספורמציה של פסולת אורגנית, יכול להיווצר על ידי שני תהליכים שונים:
1. התהליך הביולוגי עצמו – על ידי פעולת מיקרואורגניזמים המסייעים לשאריות להתפרק. תהליך זה איטי יותר מזה השני…
2. הוורמי-קומפוסטציה – תהליך טרנספורמציה מזורז, המתרחש בזכות פעילותן הטבעית של חברים קטנים – תולעי אדמה – כדי להאיץ את התהליך.
החברים המקסימים האלה אוכלים מדי יום כמות המקבילה למשקלם (או יותר!) בחומרים אורגניים, מה שהופך את כל התהליך למהיר הרבה יותר. האופציה הזו נחשבת טובה מאוד עבור אלה שאין להם שטח גדול, או לחילופין גרים בדירה.
מה לעשות וממה להימנע בעת קומפוסטציה בבית?
התהליך אמנם קל למדי, אך יש להקפיד על כמה דברים.
הפסולת המיועדת לקומפוסט מחולקת לשתי קטגוריות: הירוקים (בדרך כלל לחים ועשירים בחנקן) והחומים (יבשים ועשירים בפחמן).
ירוקים:
– שאריות מזון כמו קליפות ירקות גולמיים
– ירקות
– ייחורים מדשא
– שטח קפה
– עלי תה של שקיות תה
– קליפות ביצים
– צמחים ופרחים
– לחם
– עלים ירוקים
חומים:
– אגוזים וקליפות אגוזים
– קליפות תפוחי אדמה
– גזירי קש ויבש דשא
– מחטי אורן
– ענפי עץ ושיחים קטנים
– שבבי עץ ונסורת
– מפיות (ללא שומן), רקמות נייר, קרטוני ביצים, קופסאות גפרור, עיתונים ונייר (ללא למינציה)
– עלים יבשים
מה אסור להכניס לקומפוסט?
יש גם שאריות שאסור להכניס לפח הקומפוסס מאחר והם גורמים לריח רע ומושכים מזיקים (עכברים, חולדות, ג'וקים ועוד כמה חרקים) או אפילו בעלי חיים גדולים יותר כמו כלבים, חתולים וציפורים. ואלה הן:
– בשר, דגים ופירות ים – גולמי או מבושל
– שאריות אוכל עם עצמות
– מַוצרי חלב
– שמנים ושומנים
– פְּקָק
– צמחים חולים, צמחים עם זרעים, או צמחים שטופלו בכימיקלים
– ניצני פחם, אפר וסיגריה
– גללי חיות מחמד
– שאריות לא אורגניות (זכוכית, פלסטיק ומתכת)
אוויר, לחות וטמפרטורה:
שלושת המרכיבים העיקריים שצריך כדי ליהנות מקומפוסט מוצלח וכל השלושה חייבים להתקיים במידה הנכונה.
סל הקומפוסט חייב להיות מאוורר היטב ולעולם לא להיות דחוס; השאריות חייבות להיות לחות אך לא רטובות; והטמפרטורה חייבת להיות גבוהה אך לא גבוהה מדי (במיוחד אם הולכים עם וורמי-קומפוסט, מכיוון שטמפרטורות גבוהות מדי עלולות להרוג את התולעים).
שלב אחר שלב להתחיל קומפוסטציה בבית:
עכשיו שאתם מצוידים בידע המקדים הרלוונטי, בשל הזמן לגשת למלאכה ולהקים סל קומפוסט משלכם, לתת לפסולת האורגנית שלכם ייעוד טוב יותר (ולערמת העלים הגדולה שתופסת לכם מקום בגינה, מטרה ממשית יותר).
- בחרו את סל הקומפוסט המתאים לכם
סל קומפוסט ניתן למצוא ברוב חנויות הגן והביצוע. אלה יכולים להיות סלי פלסטיק עם נקבים בתחתית, או אפילו עץ עם מכסה וללא תחתית. לחלופין, תוכלו לבנות גם פח קומפוסט בעצמכם עם משטחים, למשל. במקרה שתבחרו בוורמי-קומפוסטינג, פח הקומפוסט לא צריך להיות במגע עם האדמה או אפילו מחורר.
2. בחרו את המקום הנכון
חפשו את המקום המושלם להציב בו את סל הקומפוסט – מקום שמצד אחד מוגן מפני שמש ישירה וגשם ויחד עם זאת במיקום מאוורר היטב.
3. שימו לב לאוויר ולניקוז
הניחו כמה ענפי עץ ושיחים קטנים בתחתית סל הקומפוסט שלכם – מבלי לדחוס אותם. שכבה ראשונה זו תאפשר לאוויר לזרום ולנקז לחות מוגזמת. אפשר אפילו להשתמש בפח ללא תחתית כדי לאפשר לשאריות להיות במגע עם האדמה ובכך להקל על הניקוז.
4. שאריות שכבות
הניחו את השאריות כששכבת ה"חומים" נכנסת ראשונה ומעליה ה'ירוקים'. עובי השכבות תלוי בגודל הפח – בין 5 ל -10 ס"מ. אין לדחוס את השאריות בתוך הפח.
5. היזהרו מטמפרטורה גבוהה ומלחות מוגברת
אם אתם מבחינים שהקומפוסט יבש מדי, עליכם להוסיף מעט לחות על ידי השקיה קלה. אם, לעומת זאת, אתם מבחינים שהוא נהיה רטוב מדי, הוסיפו עוד עלים יבשים וחומים אחרים. מדדו את הטמפרטורה מעת לעת כדי לוודא שהיא נעה בין c°40-80. השתמשו בקלשון כדי להפוך את ערמת הקומפוסט שלכם כל 7 עד 10 ימים.
6. מתי יודעים שזה מוכן?
לאחר כחצי שנה של קומפוסט (תלוי בשאריות שהכנסתם לפח ובשיטה שבחרתם) הערימה בוודאי התפרקה לכדי קומפוסט, הנראה כמו אדמה, מריח כמו אדמה רטובה, אינו רעיל וחשוב מכך הוא מלא בחומרים מזינים החשובים מאוד לקרקע. במקרה של וורמי-קומפוסט, התהליך כולו יימשך כשבועיים.
7. איך משתמשים בקומפוסט?
אפשר להשתמש בקומפוסט לדישון הגינה, או כשכבת אדמה סביב הירקות בגינה, או אפילו להוסיף לצמחים בעציצים. קומפוסט נחשב כתוספת מעולה לערוגות תבלינים – אורגנו, בזיליקום, נענע ואפילו לעגבניות שרי.
בגינת ירק כדאי להשתמש ב -2 עד 3 ק"ג קומפוסט למ"ר. בעציצים כדאי להשתמש ב -⅓ קומפוסט לכל 2/3 אדמה. כשמשתמשים בתהליך הוורמי-קומפוסט, הקומפוסט מגיע מרוכז יותר, אז כדאי להפחית בכמותו. אפשר גם לתפוס את הנוזל שנוצר בתוך פחי קומפוסט מסוימים, בשיעור של 1/10 נוזלים עבור המים הנותרים.
מקרים ותגובות
לקומפוסט שלי יש ריח לא נעים! מה אני עושה?
אם תנאי הטמפרטורה, הלחות וזרימת האוויר בתוך האשפה נשמרים במצב אידיאלי, לערמת
הקומפוסט לא אמורה להיות ריח לא נעים, המזכיר קצת ריח של רקבון. ריח זה נוצר כאשר
יש יותר מדי שאריות ירוקות, כאשר השכבות דחוסות מדי, כאשר זרימת האוויר חסומה, או
אפילו כאשר הערימה לחה מדי.
בכל מקרה כזה, פשוט הוסיפו עוד חומים – עלים יבשים וקש ותנו לקומפוסט סיבוב טוב עם
קלשון.
הקומפוסט שלי אינה בטווח הטמפרטורות הנכון! מה אני עושה?
אם הטמפרטורה בתוך סל הקומפוסט גבוהה מדי, פירוש הדבר שהוא חסר ירקות, או שאין לו
ניקוז, או שזרימת האוויר אינה מספקת. מה עושים? הופכים את הערימה אחת לכמה שעות, במשך
מספר ימים ומוסיפים מעט ירקות.
אם, להיפך, הטמפרטורה נמוכה מדי, פירוש הדבר שפח הקומפוסט שלך זקוק ליותר שאריות
ושכבות, או ליותר זרימת אוויר.
תהליך הקומפוסט הוא איטי מדי! מה אני עושה?
בדקו אם החומרים קטנים מספיק (20/25 ס"מ) והוסיפו מעט אדמה להפעלת התהליך.
לסיום: קומפוסט הוא חלק חשוב ומשמעותי בבשורת המחזור שאנו שואפים להביא לכדור שלנו.
ישנה חשיבות אמיתית בהחזרת חומרי הגלם הבלתי משומשים חזרה למקומם הטבעי – האדמה.
בצורה כזו אנו מחיים את האדמה, יוצרים תנאי מחייה לגידולים שלנו ולשאר בעלי החיים באדמה והכי
חשוב – מעבירים את הידע והאחריות חזרה לידיים שלנו וחינוך יקירנו סביבנו .
כל שינוי מתחיל בתנועה אחת קטנה. מחזרו את הזבל האורגני שלכם חזרה לאדמה והיא תחזיר
לכם חזרה מכל טובה.
קימפוסט נעים!
