ישראל נמצאת באקלים חצי מדברי, את זאת כולנו מרגישים מרבית ימי השנה.

האקלים היבש בנוסף לעלויות הגבוהות של המים יוצר מצב בו בתקופה הצחיחה של השנה הגינה שלנו מצהיבה ומתייבשת. מערכות לטיהור ומחזור של מים אפורים יכול לאפשר חסכון במים ובכסף, גינה ירוקה כל השנה ושימוש יעיל ומהנה יותר במים אותם אנו צורכים בביתנו.

צריכת מים ממוצעת לנפש בישראל כ- 170 ליטר ליום

צריכת מים ממוצעת לגינה פרטית – 500 ליטר ליום

מים אפורים מהווים כ-60% מצריכת המים הביתית וכוללים מי כיורי רחצה, מקלחות, מכונות כביסה, מי עיבוי ממזגנים (אינם כוללים מי אסלות ומי כיור מטבח)

מים אילו מכילים כמות קטנה יחסית של מזהמים אורגניים ופתוגניים (גורמי מחלות) ולכן איכות המים האפורים הינה כזו שאינה מצריכה אנרגיה ועלויות רבות בכדי להביאם לאיכות הדרושה להשקיה. על כן רצוי להשאירם בסביבה הביתית ולטפל בהם באופן מקומי, פתרון זה, במידה ונעשה בצורה אחראית ונכונה יכול לאפשר שימוש חוזר בטוח במים ולחסוך כסף.

אף על פי שמים אפורים הינם מים נקיים יחסית עדיין יש בהם חומרים אשר יזיקו לקרקע ולגינה במידה ולא יטופלו כראוי. המים האפורים מכילים חיידקים, דטרגנטים, מלחים ושמנים, במידה ואלה ישוחררו לגינה לאורך זמן הם עשויים לגרום לנזק לגידולים המושקים, לאטימת הקרקע ולהמלחתה. לכן המלצתי היא להשקיע במערכות איכותיות ויעילות ולא להתפשר על מערכות חובבניות אשר בהן אין כלל טיפול ביולוגי או ממברנלי כיון שמים, אם לא מטפלים בהם כראוי הופכים למפגע סביבתי בגינתכם.

ישנם סוגים שונים של מערכות לטיהור מים. הנפוץ שבהם הוא טיפול באגנים ירוקים (constructed wetland). גם בין האגנים הירוקים יש מגוון של מערכות המשתנות בעיקר בסוג הזרימה- אופקית, אנכית, מסוחררת וגם באופי המצע והצמחייה הגדלה. השיטה היעילה ביותר לטיפול במים הינה שיטה בה הזרימה היא אנכית ומסוחררת המאפשרת גידול של בקטריות אירוביות.

עקרונות ושלבי הטיפול במים אפורים:

תהליך הטיפול בבריכות מבוסס על פירוק מיקרוביאלי טבעי, הטיפול במים מתבצע בשלושה שלבים עיקרים לאחר איסוף המים האפורים מהבית:

שלב א' טיפול ראשוני- שיקוע והפרדת שמנים

שלב ב' טיפול שניוני – אגן ירוק- סינון פיסי ע"י שכבות שונות של מצעי גידול וטיפול ביולוגי המתבצע באמצעות אוכלוסיית מיקרואורגניזמים המפרקת את המזהמים בשפכים לתרכובות יציבות.

מפלס המים בשלב הטיפול השניוני נמוך ממפלס מצע הגידול ולכן אין כל סכנה של מטרדי ריח או יתושים.

שלב ג' טיפול שלישוני – סחרור (חיטוי במידת הצורך) ואגירה לצורך השקיה

מערכת זו מפיקה מים באיכות גבוהה אשר מאפשרת השקייה בטוחה של גינתכם (חל איסור להשקות ירקות) או השבת המים להדחת אסלות. גודלה של המערכת משתנה בהתאם לגודל המשפחה. ניתן גם להקים מערכת קומפקטית (1*1מטר) בשני מיכלים זה על גבי זה. תפעול המערכת או פשוט ומינימלי ואינו דורש ידע טכני.

היום, בעלות של 12.5 ₪ לקוב מים יותר ויותר משתלם לבנות מערכת מים אפורים ולקבל החזר השקעה של כ- 2500 ₪ מדי שנה. להרוויח גינה ירוקה כל השנה ולהנות מהשימוש החוזר במים שלנו

לפני שנים גיליתי שאפשר לגדל אוכל ולשקם את הכדור. חשבתי למה לא בעצם? למה לא כולם עושים את זה? למה כל שדות החיטה העצומים שרואים בכל מקום לא נהפכים ליערות מאכל?
עם הזמן והעבודה בחקלאות בארץ, גיליתי שהעניין לא כל כך פשוט.
זה כיף לא נורמלי כשיש גינה בבית שמקבלת רק קומפוסט ואולי קצת EM, אבל מכאן ועד להאכיל מסות של אנשים המרחק עצום.
החקלאות המודרנית סובבת סביב מקסום הרווח וסביב החקלאי שלוקח על עצמו את כל הסיכונים.
מצב החקלאות בארץ נוראי. בסוף הפוסט מצורפים קישורים לכתבות רק מהשבועות האחרונים על מצב החקלאות בארץ.
בחו"ל המצב קצת יותר טוב אך ורק בגלל סבסוד ממשלתי.
שלא נדבר על המצב במדינות עולם שלישי שמייצאות הכל אלינו.
הבעיה נמצאת במונו. מונוקולטורה, מונו-חקלאי.
המונו קולטורה דופקת את העסק עם הגידול היחיד. אין עוד גידולים שייקחו את העומס ויעשירו ויתרמו למערכת.
כך גם עם החקלאי. הוא צריך עוד אנשים שייקחו את המעמסה. החקלאים בארץ קורסים. בטח הקטנים-בינוניים.
צריך מודל אחר לחקלאות. מודל שמתאים לחיים המודרניים, שיפזר את העומס והעבודה.
המודל שחשבתי עליו הוא כזה –
6-10 אנשים (סדר גודל) שישכירו שטח חקלאי (סדר גודל של 10 דונם אולי קצת יותר). ויעשו חקלאות אורגנית-אקולוגית (מה בדיוק מגדלים ואיך, בהמשך).
כל אחד נשאר עם העבודה היומיומית שלו, אבל בחקלאות הוא עובד יום בשבוע או שבועיים.
להשכיר שטח חקלאי זה סדר גודל של 200-400 שקל לדונם לשנה (כן לשנה!).
השקעה ראשונית יחסית משמעותית (כמה אלפי שקלים בודדים לדעתי, אבל צריך לראות).
ובהמשך הוצאות תפעול של מאות בודדות של שקלים בחודש.

מה קיבלנו כאן?
מודל שבו –

  1. לא צריך לעזוב את העבודה.
  2. מקבלים מזון אקולוגי ישירות מהשדה.
  3. השקעה וסיכון נמוכים לכל אדם.
  4. העבודה לא קשה ומעמיסה, אלא כיפית וזורמת. (אפשר להביא בני משפחה וחברים!)
  5. ניתן לשכפל לכל מקום.
  6. שטח אקולוגי מדהים ושיקום הקרקעות החקלאיות המסכנות שיש בארץ.

מי יכול/ה להתאים לכזה פרויקט?

  1. גר/ה בארץ ומתכנן/נת להמשיך לגור בארץ לפחות בשנתיים הקרובות.
  2. יכול/ה לעמוד בהוצאות שכתבתי (סליחה לכם נוודים והיפים חמודים! נצטרך אתכם בהמשך אין ספק!)
  3. מסוגלים להשקיע סדר גודל של יום/יומיים עבודה כל 10 ימים. (בטח ניתן לפצל לחצאי ימים וכולי לפי הסידור בינינו).
  4. אוהבי אדמה ואדם.
  5. לא צריכים/ות לדעת חקלאות או אקולוגיה. כן צריך – רצון טוב, רוח יזמית וחלוצית, מוכנות לעבודה קשה (לפחות בהתחלה) ויכולת לעבוד בצוות ולהתפשר.

נשמע מעניין? מדגדג? מעורר השראה?
אם כן, מוזמנים/ות לשלוח הודעה פרטית או להגיב כאן למטה.
יאללה חברים/ות, הדברים לא יזוזו אם לא נזיז אותם

כתבות מהתקופה האחרונה על מצב החקלאות בארץ –
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4689355,00.html
http://www.themarker.com/markerweek/1.2690944

הקבוצה של המיזם –
https://www.facebook.com/groups/904725892925994/

אקוופוניקה הינה שילוב של שתי שיטות חקלאיות – חקלאות ימית והידרופוניקה.

Aquaculture – חקלאות ימית

החקלאות הימית היא מונח המשמש לתיאור שיטות שונות של ייצור סוגים שונים של דגים ומינים ימיים אחרים. שיטות רבות של חקלאות ימית פותחו באזורים שונים של העולם ועל כן הותאמו לתנאי אקלים הסביבתיים והספציפיים של כל אזור ואזור

שיטות הגידול העיקריות בחקלאות ימית הן:

1) כלובים צפים במי נהרות מתוקים ומפרצים
2) בריכות דגים
3) מערכות מדגה מחזוריות עם שיטות סינון מכאניות וביולוגיות שונות המטפלות בפסולת הדגים.

כשעוסקים בקיימות, הבעיה העיקרית הנוגעת לשיטות החקלאות הימית היא ייצור שפכים עשירים בחנקות, תוצר לוואי המשותף לכל השיטות שהוזכרו, דבר המאלץ את החקלאים לטפל במים או להיפטר מהם, בשתי הדרכים העלות גבוהה ושתי הדרכים בעלות פוטנציאל לזיהום סביבתי.

Hydroponics – הידרופוניקה

הידרופוניקה היא גידול מנותק מצע (ללא אדמה כלל), המונח משמש לתיאור שיטות גידול שונות של צמחים (ירקות, צמחי מרפא, פרחים ואפילו עצי פרי קטנים). המים משמשים כמדיום הבלעדי המכיל את כל חומרי ההזנה ההכרחיים לצמח. במערכות הידרופוניות לייצור מזון משקים את הצמחים עם תמיסה המכילה את חומרי ההזנה, תהליך המוכר כדישון. ניתן להשתמש בתמיסת דשן אורגנית אבל ברב המכריע של המערכות המסחריות יש שימוש בדשן אנ-אורגני מאוזן המספק לצמח את חומרי ההזנה,  מקרו ומיקרו אלמנטים.

הידרופוניקה היא שיטה יעילה בהרבה מאשר גידול צמחים בקרקע, שכן המים מסתחררים באופן קבוע בתוך המערכת הסגורה או במיקרו השקייה במערכת פתוחה. כשעוסקים בקיימות של מערכות הידרופוניקה, הבעיה העיקרית היא ההסתמכות המוחלטת על דשנים כימיים כדי לייצר מזון.

Aquaponics – אקוופוניקה

אקוופוניקה היא שילוב בין שתי שיטות גידול במערכת יצרנית אחת: חקלאות ימית (Aquacultureׁׂׂ) והידרופוניקה (Hydroponics). שילוב זה מבטל למעשה את הגורמים המזהמים של כל אחת משיטות הגידול כשהן עומדות בפני עצמן כמוזכר לעיל.

אקוופוניקה מסתמכת על הפרשות הדגים שישמשו כתמיסת דשן אורגנית לגידול ירקות. במערכת אקוופונית, מים מוזרמים ממיכל הדגים למסנן ביולוגי, שם אוכלוסיית החיידקים מפרקת את הפרשות הדגים לתמיסת דשן אורגני, לאחר מכן שורשי הצמחים סופחים את חומרי ההזנה מהמים, כך למעשה הצמח מנקה את המים לפני שהם חוזרים חזרה למיכל הדגים. החיידיקים הם היסוד של תהליך זה. הם ממירים את האמוניה (NH3ׁׂׂ) שהיא המרכיב העיקרי בהפרשות הדגים, לניטראט (− NO3, צורה נגישה יותר של חנקן עבור הצמחים) וכך מונעים מהמים להפוך לרעילים עבור הדגים (תהליך המרה זה מאמוניה לניטראט נקרא ניטריפיקציה).

כל מערכת אקוופוניקה מחייבת יחידת  סינון ביולוגי שתאכלס את החיידקים ותאפשר להם להמיר את האמוניה לניטראט באופן תמידי. על אף שהתוצרים העיקריים במערכת אקוופוניקה הם דגים וירקות חשוב לזכור שמערכת אקוופוניקה היא אקו-סיסטמה המכילה שלושה אורגניזמם: דגים, צמחים וחיידקים

HomeBioGas מאפשרת להפיק גז בישול נקי בחצר הבית משאריות המזון שלנו

המתקן של חברת HomeBioGas יכול לעבוד בכל חצר בית, להתחבר לכל כיריים, ולספק כשלוש שעות בישול על גז ליום. במקביל, תוצר לוואי של המערכת הוא דשן נוזלי אורגני לטובת צמחי הגינה.

משך השימוש הממוצע בקש פלסטיק חד פעמי הוא כשתי דקות אבל אורך החיים שלו הוא נצח .

הנזק שהוא גורם דרך אסונות סביבתיים, באויר, ביבשה ובים הוא אדיר .

12 מיליון טונות של פלסטיק מגיעים לים בכל שנה ועד לשנת 2050 יהיה משקל הפלסטיק בים גדול ממשקל בעלי החיים שבו!

5% מכלל הפסולת בחופי ישראל הם קשים שהתפרקו !

טרנד הבנייה האקולוגית הולך וצובר תאוצה, ואם עד לפני מס' שנים הטרנד היה אופייני בעיקר למדינות אירופיות, כיום גם בישראל ניתן לראות יותר ויותר התעניינות לגבי היתרונות שבבניית בתים ממוחזרים. בתים שהחומרים המשמשים להקמתם הם חומרים טבעיים שלא פולטים רעלים ושומרים על בריאות הדיירים ובפרט בריאות הילדים.

מצד אחד מוצר שבודאי שהוא מאוד מתקדם טכנולוגית והרעיון לשים מהחומר הזה על מוצר פלסטיק שהוא לכאורה נוגד את התפיסה האקולגית שלי קצת לא התחבר לי
עד שהבנתי שמה שבעצם טכנולוגיית הנאנו מסוגלת לעשות זה לקחת מוצר שלכאורה יש לו תוחלת חיים X ולהאריך אותה
ואז אני גם מגלה שאת הנאנו ניתן ליישם על מגוון רחב מאוד של משטחים

תכנון אפקטיבי וכלכלי לבנייה ירוקה של מבני מגורים , מסחר , תעשייה , משרדים ומוסדות ציבור

ניתן לשלב אלמנטים שונים כגון מערכות הידרופוניקה \ אקוואפוניקה אשר מעניקות ערך מוסף לבית בכך שגידול המזון מתבצע בצורה קלה אשר גם מאזנת את הסביבה האקולוגית בה אתם חיים

ניווט

הזינו פרטים והצטרפו לדיוור שלנו