השוואת הצעות לטיפול בבוצה מתחילה בתיאור אותה בוצה ובאותן יחידות. לפני בחירת ציוד או שירות, רכזו את המידע הקיים על המקור, הכמות והטיפול היום.
1. מאיפה הבוצה מגיעה?
תארו את תהליך הייצור או מערכת הטיפול שממנה הבוצה נוצרת. ציינו אם מדובר בבוצה ביולוגית, בוצת הצפה או זרם אחר, ומה ידוע על חומרים שנכנסים לתהליך. סיווג ראשוני אינו מחליף בדיקה מקצועית.
2. כמה בוצה יש ומהו החומר היבש?
ציינו כמות ותקופה, למשל טונות לחודש, יחד עם אחוז חומר יבש כשיש מדידה. טונה של בוצה רטובה אינה טונה של חומר יבש. כתבו אם הנתון מדוד או מוערך ומהם השיאים והשינויים העונתיים.
3. אנליזה ותכונות רלוונטיות
צרפו בדיקות זמינות, תאריכי דיגום ונתונים על מזהמים ידועים. תארו אחסון, נוזלים חופשיים וקשיי תפעול. הספק צריך להבהיר אילו בדיקות או ניסוי נדרשים לפני קביעת פתרון.
4. מה קורה היום?
פרטו את ציוד הטיפול, תדירות הפינוי, האחסון, יעד הפינוי והעלויות הידועות. הגדירו את הבעיה: רטיבות, נפח, תפעול, איכות תוצר או רציפות שירות. לא כל פתרון מתאים לאותו זרם ולכל אתר.
5. מה כלול בהצעה?
- בסיס תכנון וכמות שעליה מתומחר השירות.
- ציוד, התקנה ותשתיות נדרשות.
- אנרגיה, חומרים, כוח אדם ותחזוקה.
- איסוף, הובלה ויעד טיפול או פינוי, כשהם חלק מהשירות.
- אחריות, שירות ודרך אימות התוצאה.
הכירו פתרונות לטיפול בבוצה. כשמדובר בחלק ממערכת שפכים, רכזו גם את נתוני השפכים להצעת ספק. לפני בחינת הפקת אנרגיה, צריך לבדוק התאמת זרם ותנאי פרויקט.