הצעה לטיפול בשפכים תעשייתיים מתחילה בהגדרת הזרם והיעד. סוג המפעל לבדו אינו מספיק לבחירת טכנולוגיה. כדאי לרכז את הנתונים שכבר קיימים ולסמן במפורש מה עדיין חסר.

1. מקור השפכים והבעיה העסקית

תארו את תהליך הייצור, את הזרמים הנאספים יחד ואת הטיפול הקיים. הגדירו מה צריך להשתנות: יציבות תפעולית, התאמת איכות, קיבולת, עלות או בחינת שימוש חוזר. אם יש כמה זרמים, פרטו אותם בנפרד.

2. כמות, יחידות ושינויים לאורך היום

רכזו ספיקות ממוצעות ושיאים, שעות פעילות ועונתיות. ציינו ליד כל נתון את היחידה ואת מקורו, למשל מדידה או הערכה. אין להציג כמות יומית כאילו הייתה ספיקה שעתית, ואין להשלים נתונים לא ידועים בהשערות.

3. מידע על איכות הזרם

צרפו בדיקות מעבדה זמינות, תאריכי דיגום ותיאור התנאים שבהם נאספו. ציינו מזהמים וחומרים ידועים, שינויים בתהליך וערבוב זרמים. הספק צריך להגדיר אם נדרשים דיגום נוסף, אנליזה או ניסוי כדי לבסס תכנון.

4. יעד הטיפול ומגבלות האתר

הבהירו לאן מיועדים השפכים לאחר הטיפול ומהן דרישות היעד הידועות לכם. צרפו מגבלות שטח, חשמל, נגישות ותשתיות. דרישות ביצוע ואישורים צריכים להיבדק לפי האתר; מסמך הכנה אינו אישור לתכנון או להזרמה.

5. הצעה שאפשר להשוות

  • בסיס התכנון והנתונים שעליהם ההצעה נשענת.
  • ציוד ועבודות הכלולים במחיר, ומה מוחרג.
  • תחזוקה, חומרים מתכלים, תפעול וטיפול בבוצה או שאריות.
  • אחריות, שירות, ניטור ודרך בדיקת הביצועים.
  • שלבי ביצוע ולוח זמנים.

הכירו את תחום הטיפול בשפכים תעשייתיים. אם הטיפול מייצר בוצה, הכינו גם את נתוני הבוצה להצעת ספק.

לאפיון השפכים במפעל ←