פסולת פלסטיק
טיפול בפסולת פלסטיק: איך הופכים פלסטיק לשמן ולדלק?
יריעות אריזה, שקיות ושאריות פלסטיק מקווי ייצור עלולות להפוך להוצאה קבועה על אחסון ופינוי. במפעלים, בחברות מחזור ובאתרים שמרכזים כמויות משמעותיות של פלסטיק, כדאי לבדוק אם אפשר להפנות את החומר למסלול טיפול שמפיק ממנו ערך.
אחת האפשרויות היא פירוליזה של פלסטיק: פירוק באמצעות חום, ללא חמצן, שמאפשר להפיק שמן, גז תהליך ושארית מוצקה. השמן עשוי לשמש חומר גלם לתעשייה או לעבור עיבוד נוסף, בהתאם להרכבו ולשימוש המתוכנן.[1][4]
כדי להבין אם הכיוון מתאים לעסק שלכם, צריך להתחיל בשלוש שאלות: איזה פלסטיק יש לכם, באיזו כמות ומה קורה איתו היום? בפתרונות ירוקים אנחנו מרכזים את המידע הזה בשאלון קצר, כבסיס לבחינת הצורך והאפשרויות המתאימות.
כמה שמן אפשר להפיק מטון פסולת פלסטיק?
תפוקת השמן תלויה בהרכב הפלסטיק, בלחות, בזיהומים ובתנאי ההפעלה. לכן אין מספר אחד שמתאים לכל זרם פסולת ולכל מערכת.[2][3]
להמחשת סדרי הגודל, נשתמש בתרחיש חישוב של 80% תפוקת שמן לפי משקל. בתרחיש כזה, טון חומר גלם מתאים מניב כ־800 ק״ג שמן. זו הנחת חישוב המבוססת על נתוני ייחוס טכניים שנמסרו לנו, ואינה התחייבות לתפוקה בפרויקט מסוים.[7]
| בסיס החישוב | כמות חומר גלם | כמות שמן בהנחת תפוקה של 80% |
|---|---|---|
| המחשה לטון אחד | 1,000 ק״ג | כ־800 ק״ג |
| המחשה להזנה של 3 טון ביום | 3 טון | כ־2.4 טון |
| המחשה שנתית: 3 טון ביום במשך 330 ימי הפעלה | 990 טון | כ־792 טון |
את התפוקה הצפויה צריך לבדוק באמצעות חומר שמייצג את הפסולת שלכם, יחד עם איכות השמן שמתקבל וכמות השאריות.
חשוב גם להבחין בין משקל לנפח: 800 ק״ג שמן אינם בהכרח 800 ליטר דלק. המרה לליטרים דורשת לדעת את צפיפות התוצר, והכמות המתאימה לשימוש סופי תלויה גם בהמשך העיבוד.
אילו סוגי פלסטיק מתאימים לפירוליזה?
נקודת פתיחה לבדיקת התאמה היא זיהוי החומרים העיקריים. פוליאתילן ופוליפרופילן — PE ו־PP — משמשים בין היתר ליריעות, שקיות, אריזות ומוצרים תעשייתיים. שיעורם בתערובת משפיע על התאמתה למסלול הטיפול ועל איכות התוצר.[2][3]
בנתוני הייחוס לתצורת מערכת רציפה שנמסרו לפתרונות ירוקים מופיע המפרט הבא. זהו מפרט של תצורה מסוימת, ולא תנאי אחיד לכל מערכות הפירוליזה.[7]
| נתון לבדיקה | נתון ייחוס לבחינת חומר הגלם |
|---|---|
| שיעור PE ו־PP יחד | לפחות 70% לפי משקל |
| PVC בתערובת | עד 10% |
| PET בתערובת | עד 10% |
| לחות | עד 10% |
| גודל החומר לאחר גריסה | 1–12 מ״מ |
אפשר לבחון גם חומר מודפס, מלוכלך או רב־שכבתי, כל עוד הרכב התערובת מתאים למערכת הנבחנת. בחלק מהתצורות אפשר להימנע משטיפה או ממיון עדין של חומר מתאים, אך עדיין נדרשים אפיון והכנה לפי המפרט.[7]
יש להפריד ולדווח על חומרים בעייתיים. בדוגמת המפרט הזאת אינם מתקבלים PTFE, PVDC, מעכבי בעירה מוברמים, סוללות ופסולת אלקטרונית, פסולת רפואית, תרסיסים ומתכת או זכוכית בכמויות. עמידה בנתוני הייחוס אינה אישור אוטומטי להזנת החומר למתקן.
אין לכם אנליזה או נתוני הרכב מלאים? אפשר להתחיל מתיאור החומר, מקורו ותמונות שלו. בשאלון שלנו אפשר לציין מה ידוע ומה עדיין דורש בירור.
איך מתבצעת הפיכת פסולת פלסטיק לשמן?
במערכת רציפה מהסוג המתואר כאן, התהליך כולל ארבעה שלבים עיקריים:[7]
- הכנת החומר והתכה מקדימה: גריסה והתכה של הפלסטיק, ובתצורות המתאימות גם טיפול להפחתת כלור לפני הכניסה לכור.
- פירוק תרמי: חימום החומר בכור ללא חמצן. בתצורת הייחוס מדובר בכ־450 מעלות צלזיוס; טמפרטורת העבודה משתנה בין תהליכים.
- הפרדה וזיקוק: הפרדת האדים למקטעים בעלי תכונות שונות, בהתאם לתכנון המערכת ולתוצר המבוקש.
- עיבוי והשבת גז: קירור חלק מהאדים לקבלת שמן, ושימוש אפשרי בגז התהליך לחימום הכור.
לצד השמן נוצרים גם גז ושאריות מוצקות. בדיקת התאמה צריכה להתייחס לכל הזרמים האלה ולדרך הטיפול בהם, ולא רק לכמות השמן.
כמה זמן נמשך התהליך?
במערכת רציפה צריך להבחין בין זמן החימום הראשוני, קצב ההזנה וזמן השהייה של החומר במערכת.
כדוגמה לסדרי גודל, נתוני הייחוס לתצורה המתוארת כוללים:[7]
- חימום ראשוני: כ־4–6 שעות להגעה לטמפרטורת העבודה, באמצעות גפ״מ או גז טבעי.
- קצב הזנה נומינלי: כ־150 ק״ג פלסטיק בשעה ליחידה.
- בסיס לתכנון תפעולי: כ־3 טון ביום, בחישוב שמביא בחשבון זמינות תפעולית של כ־83% ו־330 ימי הפעלה בשנה.
ארבע עד שש שעות החימום מתייחסות להתנעה, ולא לזמן העיבוד של כל טון. זמן השהייה מההזנה ועד קבלת השמן דורש בירור לפי המערכת והחומר הנבחנים. גם קצב נומינלי אינו מבטיח את אותה תפוקה בכל יום עבודה.
מה צריך לבדוק בנושא פליטות?
הפקת שמן מפסולת פלסטיק אינה תהליך ללא פליטות. צריך לבדוק את גזי הפליטה, את שריפת גז התהליך, את צריכת האנרגיה ואת הטיפול בשאריות. גם יתרון אפשרי בפליטות גזי חממה דורש השוואה מתועדת לחלופת הטיפול ולתוצר שאותו מחליפים.[5][6]
כדי להמחיש את סוג הנתונים שחשוב לבקש, להלן תוצאות שדווחו בסיכום בדיקת פליטות ממרץ 2026, שהועבר אלינו כחלק מנתוני הייחוס הטכניים. אלה נתונים של בדיקה מסוימת שנמסרו לנו, ולא תוצאות מדידה עצמאית של פתרונות ירוקים.[7]
| רכיב שנבדק | התוצאה שדווחה בבדיקה המסוימת |
|---|---|
| דיוקסינים ופוראנים | מתחת לסף הגילוי |
| תחמוצות חנקן — NOx | 99.7 מ״ג למ״ק גז מנורמל — mg/Nm³ |
| אבק | 1.69 מ״ג למ״ק גז מנורמל — mg/Nm³ |
| כספית | 0.000027 מ״ג למ״ק גז מנורמל — mg/Nm³ |
אלה ריכוזים בגז הפליטה בתנאי הבדיקה שדווחה, ולא כמויות פליטה לטון פסולת. „מתחת לסף הגילוי” אינו הצהרה על אפס פליטות. סיכום תוצאות אינו מחליף דוח בדיקה מלא, הכולל את תנאי המדידה, ספי הגילוי ונתוני ההפעלה. רק על בסיסם אפשר לבחון מה ניתן ללמוד מהתוצאה לגבי אתר אחר.
כמה אנרגיה ושטח נדרשים?
לאחר החימום הראשוני, גז התהליך יכול לשמש מקור חום לכור. הדבר אינו מבטל את צריכת החשמל של המתקן או את הצורך לבדוק מאזן אנרגיה מלא.[7]
נתוני הייחוס לתצורה המתוארת כאן כוללים דרישת הספק חשמלי של כ־30–40 קילוואט, שטח יחידה של כ־75 מ״ר ומפעיל אחד למשמרת. שטח היחידה אינו כולל את אחסון חומר הגלם. יש לתכנן גם הכנת חומר, אחסון שמן, גישה, תחזוקה ותשתיות. אלה נתוני ייחוס בלבד; היקף האתר נקבע לפי הפרויקט.[7]
האם התוצר הוא דלק מוכן לשימוש?
שמן פירוליזה עשוי לשמש חומר גלם לבתי זיקוק ולתעשייה הפטרוכימית, לרבות לייצור פלסטיק חדש. שימוש אחר דורש התאמה להרכב השמן, למפרט הקונה או המשתמש ולתהליך ההמשך.[3][4]
לכן, כשמדברים על הפיכת פלסטיק לדלק, חשוב להבין מהו התוצר בפועל. תפוקת שמן אינה בהכרח תפוקת סולר מוכן לתדלוק, ולעיתים נדרש עיבוד נוסף לפני שימוש מסחרי.
גם מבחינה סביבתית, החזרת התוצר לייצור חומר חדש שונה מהפקת דלק שנשרף לצורך אנרגיה.[5]
האם הפיכת פלסטיק לשמן משתלמת לעסק?
הבדיקה מתחילה בעלויות ובחומר שלכם: כמה פסולת נוצרת, מה עולה לטפל בה היום, ומה נדרש כדי להכין אותה למסלול אחר.
יש להשוות את עלויות הפינוי והטיפול הקיימות לעלויות ההכנה, ההובלה, האנרגיה, כוח האדם, התחזוקה והטיפול בשאריות. לצד אלה בודקים את ההשקעה בהקמה, איכות השמן, מחיר הקליטה שלו והאפשרות להתקשר עם רוכש לתוצר.
לפני החלטה על פרויקט, חשוב לבחון חומר מייצג ושוק לתוצר. כך אפשר לבסס את התחשיב על נתוני תפוקה ואיכות שמתאימים לפסולת שלכם. כל ניסוי או שירות בתשלום יתואמו ויאושרו בנפרד.
כאשר קיים מסלול יעיל למחזור מכני של חומר נקי ואחיד, כדאי לבחון גם אותו. מטרת הבדיקה היא למצוא מסלול שמתאים לצורך העסקי ולחומר, ולא לבחור מראש טכנולוגיה אחת לכל סוגי הפסולת.[1][6]
יש לכם פסולת פלסטיק? מתחילים בשאלון קצר
מלאו את שאלון פתרונות ירוקים לבדיקת התאמה לטיפול בפסולת פלסטיק. תארו את החומר, הכמות המשוערת לחודש, מיקום העסק והטיפול הקיים. אפשר לצרף תמונות ונתוני הרכב או אנליזה, אם ישנם. אפשר להתחיל גם כשחלק מהמידע עדיין חסר.
בשאלון תוכלו לציין אם אתם מחפשים טיפול בפסולת, בוחנים רכישת מערכת או מעוניינים לבחון שותפות במיזם. אנחנו נבחן את המידע ונרכז את הבירור הראשוני, לפני בחינת פתרון וגורם מקצועי מתאים.
למילוי השאלון ובדיקת התאמה לטיפול בפסולת פלסטיק ←
מאת פתרונות ירוקים. נתוני הייחוס במאמר נועדו להסביר את הטכנולוגיה ואת השאלות שכדאי לבדוק. התאמה, ביצועים וכדאיות נבחנים לפי חומר הגלם, תצורת המערכת ותנאי האתר.
מקורות מקצועיים
- US EPA — Advanced Recycling of Plastics
- מחקר ניסויי, 2023 — השפעת הרכב פסולת הפלסטיק ותנאי הפירוליזה
- אוניברסיטת גנט, 2022 — הרכב פסולת הפלסטיק ואיכות שמן הפירוליזה
- US GAO — Advanced Plastic Recycling
- UNEP — Chemicals in Plastics: A Technical Report
- European Commission JRC — Environmental and economic assessment of plastic waste recycling
- נתוני ייחוס טכניים שהתקבלו בפתרונות ירוקים באוקטובר 2026 עבור תצורת פירוליזה רציפה: מפרט הזנה, תפוקה ותפעול וסיכום בדיקת פליטות שדווחה כבדיקה ממרץ 2026. הנתונים לא אומתו בניסוי עצמאי מטעמנו; לפני החלטה על פרויקט יש להשלים בדיקת חומר ועיון בדוחות המקוריים.