השבת ניקל וקובלט מפסולת תעשייתית: טכנולוגיית LiGenerate

אילו זרמי פסולת עשויים להתאים להשבת ניקל וקובלט?

במסלול הבדיקה של פתרונות ירוקים אנו מתמקדים בחומרים מרוכזים: בוצות ומשקעים מתהליכים תעשייתיים, אבקות, תחמוצות, סולפידים ומסה שחורה ממחזור סוללות. עצם קיומן של מתכות בחומר אינו מספיק. נדרשים הרכב כימי, אנליזה מייצגת וכמות זמינה.

מהי מסה שחורה — Black Mass?

זהו חומר אבקתי שמתקבל בשלבי טיפול בסוללות משומשות. הרכבו תלוי בכימיית הסוללה ובתהליך ההפרדה. לכן המונח ״מסה שחורה״ אינו מפרט איכות: לפני בחירת מסלול השבה צריך לדעת אילו מתכות יש בחומר ובאילו ריכוזים.

בוצות תעשייתיות ומפעלי ציפוי

אם קיימת בוצה מתהליך המכיל ניקל או קובלט, כדאי לבדוק אנליזה של הזרם עצמו. נתון משותף לכל פסולות המפעל עלול להסתיר זרם מעניין או ליצור רושם מוטעה של התאמה. חשוב להבחין גם בין מי שפכים מדוללים לבין משקע מרוכז ממערכת הטיפול. טיפול בבוצה וטיפול בשפכים תעשייתיים מתחילים באפיון שונה.

מה מציעה טכנולוגיית החיזור במצב מוצק של LiGenerate?

לפי האתר הרשמי של LiGenerate, החברה מפתחת תהליך בשם Solid State Reduction™ להמרת תרכובות מתכת נבחרות למתכות בטוהר גבוה. החברה מתארת תהליך בטמפרטורה נמוכה ובמעגל סגור, ללא התכה וללא מיצוי בחומצה, ויחידה מודולרית בשם LiGen Cell™ המיועדת להשתלב באתרי מחזור ועיבוד חומרים.

אלה תיאורי החברה לטכנולוגיה. התאמת בוצה או חומר מסוים, התפוקה, איכות התוצר ועלות הטיפול מחייבות בדיקה של הצוות הטכנולוגי על בסיס דגימה ונתונים. אין להסיק מתיאור הטכנולוגיה שכל פסולת מתכתית מתאימה או שכל אתר יכול להתקין את היחידה באותם תנאים.

מתי השבת מתכות יכולה להיות כדאית למפעל?

נקודת המוצא העסקית היא ההפרש בין הערך שניתן להפיק מהחומר לבין מלוא העלות להשגתו. יש להשוות גם למסלול הקיים: פינוי, מחזור חיצוני או מכירת החומר כפי שהוא.

• ריכוז והרכב: מה שיעור הניקל והקובלט על בסיס יבש, ואילו חומרים נוספים נמצאים בזרם?
• כמות ואחידות: כמה חומר זמין לאורך שנה, ומה משתנה בין אצוות ועונות?
• הכנת החומר: האם נדרשים ייבוש, ריכוז, הפרדה או טיפול מקדים?
• לוגיסטיקה ותפעול: מהן עלויות האיסוף, ההובלה, ההפעלה והטיפול בשאריות?
• מסלול התוצר: מה המפרט שדורש הרוכש, ומהם תנאי המכירה בפועל?

לצורך סינון ראשוני של פניות במסלול הניקל והקובלט, אנו נותנים עדיפות לזרמים שבהם אחת המתכות נמצאת בריכוז של כ־5% ומעלה. זהו כלל מיקוד לעבודה שלנו, ולא סף טכנולוגי אוניברסלי או אישור לכדאיות. גם זרם עשיר יכול להיפסל בגלל כמות, הרכב, לחות או עלויות. כמות מינימלית ומסלול מסחרי נקבעים בבדיקה פרטנית.

שבעה נתונים שכדאי להכין לבדיקת התאמה

1. מקור החומר: מאיזה תהליך הוא נוצר והאם הוא מופרד מזרמים אחרים?
2. צורת החומר: בוצה, אבקה, משקע, תחמוצת, סולפיד או מסה שחורה.
3. אנליזה עדכנית: ריכוזי Ni ו־Co, בסיס המדידה ומתכות או מזהמים נוספים.
4. לחות ומוצקים: האם הכמות המדווחת היא של חומר רטוב או יבש?
5. כמויות: טון בחודש ובשנה, מלאי קיים ועונתיות.
6. מסמכים: אנליזה, מפרט חומר ומסמך בטיחות, ככל שקיימים.
7. המצב המסחרי: מה נעשה בחומר היום, מה עלות הפינוי או ההכנסה ממכירתו, ומי אחראי לטיפול?

אם מדובר במסה שחורה, ציינו גם את כימיית הסוללות ואת תהליך הטיפול שכבר בוצע. אין צורך להשלים את כל הנתונים לפני פנייה ראשונה; חשוב לסמן מה ידוע ומה עדיין דורש בדיקה.

שאלות נפוצות על מחזור סוללות והשבת מתכות

האם אפשר להשיב ניקל וקובלט מכל סוללה?

לא ניתן להניח זאת. כימיות סוללה שונות מכילות הרכבים שונים. במסלול הבדיקה שלנו יש לזהות קודם את הכימיה ואת ריכוזי המתכות, ולא לקבוע התאמה לפי עצם היות החומר סוללה.

האם ריכוז של 5% מבטיח שהחומר מתאים?

לא. זהו כלל עדיפות לסינון פניות במסלול שלנו. החלטה טכנולוגית וכלכלית תלויה גם בצורת התרכובת, בחומרים הנלווים, בכמות ובעלויות.

האם כדאי לאסוף חומר מכמה מפעלים?

אפשר להעלות זאת לבדיקה, אך צריך לברר התאמה בין הזרמים, אחידות, אחריות ועלויות איסוף. אין לערבב חומרים לפני שנקבע מפרט מתאים למסלול הטיפול.

האם קיימת התחייבות לרכישת הפסולת?

פנייה לבדיקת התאמה אינה התחייבות לרכישה, למחיר או להכנסה. לאחר בירור הנתונים ניתן לבחון דגימה, גורם טכנולוגי מתאים ומסלול מסחרי.