מערכת סולארית בחלקה א׳: היתכנות, השכרה, שותפות ועלויות

מאת פתרונות ירוקים · 26 באוקטובר 2026

לבעלי נחלות במושבים נפתחות אפשרויות לבדוק ייצור חשמל סולארי בשטח החקלאי של חלקה א׳. אבל לפני חוזה עם יזם חשוב להפריד בין זכויות הקרקע, אפשרות תכנונית, תשובת המחלק לכושר חיבור, ומודל ההתקשרות המסחרי.

הדמיה של נחלה חקלאית ישראלית עם גידולים, מבני משק ומערכת סולארית בחלקה א׳
המחשה שנוצרה בבינה מלאכותית. אינה מייצגת היתר או פרויקט שבוצע.

מהי חלקה א׳, ומה אפשר לבחון בה?

חלקה א׳ היא חלק משטח הנחלה במושב, אך אין לראות את כולה כחלקת המגורים. משטר הזכויות והשימושים משתנה בין חלקת המגורים, שטח חקלאי, מבנה משק וגג. מסמך מקצועי שפורסם באתר הממשלה בשנת 2026 מתאר אפשרות לקידום ייצור אנרגיה מתחדשת בשטח חקלאי בחלקה א׳, בין היתר למתקן קרקעי בשטח של עד דונם בתנאים מצטברים. אין בכך היתר אוטומטי לכל נחלה.

דונם סולארי: מהם שלושת מבחני הסף?

  1. תכנון: תוכנית בתוקף, מיקום המתקן ביחס לחלקת המגורים, תנאי המגרש ומגבלות סביבתיות.
  2. זכויות ושימושים: זהות בעלי הזכויות, חוזה רמ״י והאם קיימות חריגות או חובות שיש להסדיר.
  3. חיבור חשמל: יכולת רשת ותשובת המחלק; גם קרקע מתאימה לא מבטיחה חיבור או תעריף.

השכרה ליזם, שותפות או השקעה עצמית — מה ההבדל?

השכרה או מתן זכות שימוש ליזם: עשויות להיבחן עסקאות שבהן היזם מממן ומפעיל את המערכת, אך יש לאמת מראש אם עסקה כזו מותרת לגבי סוג הקרקע והשימוש המסוים, ולקבל הסכמות רמ״י/אגודה/רשות לפי הצורך. לא מדובר בזכות כללית להשכיר כל חלק מחלקה א׳.

שותפות: אפשרות מסחרית לחלוקת השקעה, סיכון והכנסות, בכפוף לבדיקת הדין והזכויות. בפרט, רמ״י מציינת שבמסלול שימושים נלווים בחלקת המגורים הזכות היא לבעלי הנחלה בלבד, ללא שותפות או השכרה. אין להשליך מכאן אוטומטית על כל מתקן אנרגיה בשטח החקלאי.

השקעה עצמית: בעל הזכויות בוחן מימון, הקמה והפעלה באמצעות ספקים. התמורה האפשרית גבוהה יותר על הנייר, אך גם החשיפה להוצאות, תחזוקה, שינויים בתעריף ולסיכון חיבור נמצאת אצלו.

רכישת זכויות: רכישת זכויות מגורים בנחלה אינה רכישת היתר למערכת סולארית. רמ״י מפרטת מסלולים של 3.75%, 33% או 91% לפי סוג זכויות הבנייה למגורים והנסיבות. אלה אינם מחירי קרקע סולארית, עלויות הקמה או שיעורי תשואה.

כמה עולה פרויקט בחלקה א׳?

אין מחיר אחיד שניתן לפרסם באחריות. את בדיקת הכדאיות בונים לפי הוצאות תכנון, מדידה, ייעוץ משפטי ובדיקת זכויות, בקשות רישוי וחיבור, עבודות חשמל ותשתית, הקמת המתקן, ביטוח, תחזוקה, מימון, מסים ותשלומים לרמ״י או לרשות ככל שיחולו. אין להציג אומדן ליזם ללא נתוני השטח, הספק, תנאי החיבור ומסלול התמורה.

בבחירת יזם יש להשוות לפחות שלושה רכיבים: מי נושא בהוצאות המקדמיות אם הפרויקט לא מאושר, כיצד מחושב התשלום לבעל הנחלה, ומה קורה בסיום התקופה או בביטול העסקה. מומלץ לבקש השוואת תזרים נטו בכמה תרחישים, ולא להסתמך על ״הכנסה חודשית מובטחת״.

מה השתנה ב־2026?

משרד האנרגיה פרסם בשנת 2026 חומר מקצועי המתאר קידום מתקנים סולאריים בחלקה א׳, בכפוף לתנאים תכנוניים וקנייניים. באוגוסט 2026 הודיע המשרד על פטור זמני מהיטל השבחה למתקנים אגרו־וולטאיים, לצד סייגים. הפטור מתייחס למסלול המתואר בהודעה, ולא לכל מערכת סולארית בחלקה א׳. יש לבדוק את תחולת ההוראות ואת מועדן מול גורם מוסמך טרם התקשרות.

מה להכין לסקר ההיתכנות?

שם המושב, גוש וחלקה ככל שידועים, שטח חקלאי פנוי, מפת הנחלה, סוג הגידולים והשימושים, מבנים קיימים, פרטי חיבור חשמל, מסמכי זכויות ותוכניות רלוונטיות. אין חובה שיהיו כל הנתונים כדי להתחיל אפיון ראשוני.

מקורות להמשך בדיקה

עודכן ב־26.10.2026. המאמר הוא מידע כללי ולא ייעוץ תכנוני, משפטי, הנדסי או פיננסי; אינו הבטחה להיתר, חיבור, תשואה או זכות שימוש.