הוא מעוצב, מתכלה וכל כולו מוצר ישראלי גאה – תכירו את העוטפת – בד עטיפה נצמד – מושלם לעיטוף רב פעמי של כריכים, כלים ומזון במקרר.
הידעת שלוקח בין 500-1,000 שנים עד שהפלסטיק מתכלה? פלסטיק קנביס מתכלה והוא זמין, ויכול ממש לעזור.
תכירו את הדור הבא של הבריכות האקולוגיות – הפתרון הטבעי של ביוניזר הופך בריכות שחייה מוכלרות בכל רחבי העולם (34 מדינות ליתר דיוק) לבריכות טבעיות, צלולות והכי חשוב בריאות לגוף האדם.
במובנים רבים אנחנו מודעים היום למפגעים בריאותיים (כמו סיגריות, זיהום אוויר) הרבה יותר מבעבר. במובנים אחרים אנחנו עוד תקועים אי שם בשנות השמונים, כמו למשל במקרה של הבריכות המוכלרות. גדלנו על בריכות מוכלרות ושאנחנו מריחים כלור ורואים מים כחולים אנחנו מרגישים מוגנים, אבל זו פיקציה. הכלור לא מגן מפני הרבה מאוד חיידקים ומזהמים שיש במים. מעבר לכך, חשיפה גבוהה לכלור ממש נחשב למסוכן לבריאות, כפי שקורה במקרים רבים בקרב שחיינים ואנשים שמבקרים בבריכות הציבוריות לעיתים תכופות.
פעם הכלור עוד הייתה האפשרות היחידה. אבל היום ישנם אפשרויות רבות הרבה יותר. יחד עם זאת, אין עוד ולו תקן אחד בארץ לבריכות טבעיות ציבוריות ואפילו אליס מילר (כן כן אותה אליס מילר שנאבקה בבג"צ ב 1994 לפתיחת קורס טיס לנשים) לא הצליחה לקבל אישור לפתיחת בריכה טבעית בקיבוץ שלה, חוקוק. עד שזה ישתנה, חובבי הז'אנר יוכלו ליהנות מפתרון בינלאומי, המתקדם ביותר בתחום, המיועד בשלב זה לבריכות טבעיות פרטיות בלבד.
הביוניזר – מבריכה מוכלרת לבריכה טבעית
הביוניזר, אותו משווקת חברת מים שקטים, הופך בריכות שחייה מוכלרות בכל רחבי העולם (34 מדינות ליתר דיוק) לבריכות טבעיות, צלולות והכי חשוב בריאות לגוף האדם. המערכת מבוססת על טכנולוגיית יינון מים ששוכללה על ידי נאס"א עבור תוכנית החלל ועברה אדפטציה לשימוש מסחרי.
במשך 20 השנים האחרונות ניתן היה למצוא את הביוניזר במלונות יוקרה, אתרי נופש וספא, וגם בבריכות פרטיות ברחבי הארץ. מה השתנה? הפיתוחים הטכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את התייעלותה של המערכת – גם בשיפור הביצועים וגם בצמצום גודלה של מערכת הפילטור – והפכו אותה לרלוונטית ומתאימה גם לבריכות פרטיות.
להבדיל מבריכות טבעיות אחרות שצריכות להיבנות מראש כטבעיות, מערכת הביוניזר יכולה להפוך בריכות מוכלרות לבריכות טבעיות ובעזרת התקנה פשוטה יחסית של המערכת – אפשר פשוט להגיד שלום לכלור וליהנות ממים טהורים וצלולים. כמה טהורים? לדברי המשווקים – אלה מים שניתנים לשתייה!
רוצים לשמוע עוד על הביוניזר? לקבל הצעת מחיר? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
איך זה עובד?
הפילטר הטבעי של ביוניזר עובד בשיטת יוניזציה (Ionisation) המשחרר במים פרוקסיד (מימן על חמצני) באופן רציף ועוזר בתהליך טיהור המים. המערכת מותקנת על גבי המערכת הקיימת ומזינה למי הבריכה יונים זעירים של כסף ונחושת. הנחושת עוזרת בטיפול נגד אצות וירוקת ואילו הכסף עוזר בטיפול נגד בקטריות. התוצאה מספקת מים צלולים ובריאים לשתייה וכמובן שחייה.
לצד הנחושת והכסף עובד מכשיר ה-Eco-Oxidizer- הפועל באופן אוטומטי כל זמן שהמשאבה פועלת ומודד את רמות ה PH הקיימות בבריכה בעזרת סנסור אשר מותקן על צנרת הבריכה. הורדת רמת ה PH במים היא גורם מרכזי למניעת אצה במים.
בריכות האקולוגיות מחולקות לשניים, מסבירה סמדר יחיאלי מחברת "מים שקטים", המקימה בריכות אקולוגיות: חלק אחד שמיועד לשחייה, וחלק שני שמשמש פילטר ביולוגי. "השיטה הזו נולדה מהניסיון לחקות את האופן שבו הטבע מטהר את הנחלים והאגמים", אומרת יחיאלי. "בנחלים, למשל, יש הרבה חלוקי נחל וצמחים. המים עוברים בתנועה טבעית דרך הצמחים, האבק שוקע ומתרחש תהליך ביולוגי של פירוק מזהמים. בבריכה אקולוגית, כדי לייצר את התנועה הטבעית, משתמשים במשאבות ולפעמים מתכננים גם מפלים שגולשים מלמעלה.
הבריכות שאנחנו מתכננים אטומות ביריעות גומי שעליהן יוצקים בטון, ועל זה מניחים סלעים ומפרידים בין שני החלקים של הבריכה. בחלק המיועד לפילטר הביולוגי אנחנו שותלים מצעים וצמחים מיוחדים, בעיקר צמחייה זקופה כמו קאנה הודית וקני סוף. בחלק הזה אנחנו משתמשים גם לנוי ומוסיפים שושנות מים וצמחים אחרים שהופכים לחלק מהגינה. בשורה התחתונה, מעבר לאיכות המים בבריכה, לקוחות הביוניזר נהנים מבריכת מים טהורים שמשתלבת בצורה מושלמת והרמונית עם הבית, הגינה והסביבה".
רוצים לשמוע עוד על הביוניזר? לקבל הצעת מחיר? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
טרנד הפלוגינג השבדי (ריצה עם שקיות זבל) הולך וקורם עור וגידים, עם יוזמות מקומיות מבורכות שמבטיחות לעשות טוב לעצמנו (שורף עד 30% יותר קלוריות מריצה רגילה) ולסביבה (מעל 100 קילו זבל בריצה אחת). סקרנים? הנה כך תוכלו להצטרף למהפכה.
זה איש הברזל? זה עובד עירייה? לא! אלה פלוגרים – אנשים שרצים עם זבל ומשנים את העולם. טרנד הפלוגינג (Plogging) החלה בשבדיה ב-2016, על ידי אצן חובב בשם אריק אלסטרום, ששילב בין המילים "ריצה" ו"להרים" בשבדית והביא לעולם את הפלוגינג. בזכות יחסי ציבור טובים, הטרנד צבר תאוצה במדינות שונות בעולם והגיע גם אלינו.
איך זה עובד? רצים ברחובות העיר (או החוף) עם שקית זבל ביד ואוספים זבל תוך כדי ריצה. מעבר לשמירה על הסביבה, יש הטוענים שיש לתנועות עצמן משמעות פיזיולוגית שתורמת לגוף – כריעה, איסוף אשפה, עמידה, ריצה וחוזר חלילה, אלה פעולות שעוזרות לחיטוב הירכיים והישבנים, ממש כמו סקווטים. חובבי השיטה טוענים שריצת פלוגינג שורפת עד 30% יותר קלוריות מריצה רגילה.. כזו שלא תורמת לאיכות הסביבה.
פלוגינג כחול לבן
טרנד הפלוגינג הגיע כבר לפני שנתיים גם לישראל וכיאה למוח היהודי, קיבל עם הזמן אי אלו התאמות ושדרוגים מקומיים. בין היוזמות האחרונות אפשר לציין כמה בולטים:
קבוצת 'שקית לרוץ איתה' מקיימת אירועי פלוגינג קבוצתיים. בימים אלו היא לוקחת חלק בפעילות מבורכת של ארגון נוסף בשם 'תיקון הים' שקיים השנה לקראת ראש השנה אירוע בשם 'תשליך הפוך' בחופי בת ים, אירוע המוסיף נופך חדשני לטקס היהודי המסורתי. באירוע זה, מבטיחים המארגנים, גם מטהרים את הנפש וגם את החוף מפסולת.
יוזמה נהדרת נוספת מוסיפה לטרנד את השיק שאולי חסר לו. דניאל קמפוס, יזם ישראלי ועבדול עבדול, מאמן כושר מדרפור, הקימו מיזם בשם Environmental Fitness – שהוא בעצם פלוגינג חופים באמצעות חליפה מיוחדת המחוברת למזחלת שעליה ניתן להעמיס את הזבל. בצורה כזו, היזמים מקווים להשיג שתי מטרות עיקריות: לאסוף יותר זבל ובהתאם לזה גם להגדיל את מידת ההתנגדות של המשקל אותו סוחבים, מה שאמור לשרוף יותר קלוריות ולשמור יותר על הסביבה. בשעת ריצה אחת על החוף אפשר לאסוף כ-100 קילו זבל (המזחלת יכולה להכיל כ-30 קילו זבל. בשעה אחת אפשר להספיק 3 סבבי איסוף).
עבדול עבדול מדגים אופנת פלוגינג – Environmental Fitness
המטרה השנייה היא להפוך את הטרנד לנחשק יותר. "הקהל הישראלי שם דגש נרחב על נראות, ועולם הכושר אינו יוצא דופן בהקשר הזה" מספר לנו קמפוס בראיון. "במיוחד היום, דברים צריכים להצטלם טוב ולרוץ עם זבל זה דבר אחד, אבל לרוץ עם חליפת אימונים שגם נראית טוב על הגוף, זה גיים צ'יינג'ר. זה מה שיכול להפוך את הטרנד הזה מעוד טרנד של משוגעים לדבר, למגמה שמחברת אליה קהלים גדולים יותר. המטרה שלנו היא להחדיר את המושג Environmental Fitness (כושר סביבתי) למודעות של כל אחד ואחת בארץ – גם לחובבי הכושר וגם לחובבי הסביבה".
דוח האו"ם החסר תקדים בהיקפו ובחומרתו קבע חד משמעית שאם לא נעשה שינוי כיוון משמעותי בחשיבה ובהרגלים, אנחנו עתידים להיכנס לתקופה בעייתית מאוד בהיסטוריה של האנושות ושל כדור הארץ. חברים זה ברמה של יקום: 1 כדור הארץ: 0.
אין לנו ברירה אלא לשנות חשיבה והרגלים. השינוי לא יקרה ביום אחד אבל הוא יקרה. הוא חייב לקרות. ושחלילה שלא ניתן להיעדר חקיקה להיות התירוץ לכך שאנחנו לא שומרים על הסביבה. לכל אחד ואחת מאיתנו צריכה להיות אחראיות בסיסית, שהיא חלק מחינוך בסיסי, לשמירה על הסביבה.
רגע אחד – סטופ כדור הארץ – בואו לא ניתמם ונהיה צבועים. כולנו מסבים נזק לכדור הארץ. בכל פעם שאנחנו מתניעים את האוטו בבוקר, בכל פעם שאנחנו קונים מכשיר חשמלי ובכל פעם שאנחנו זורקים חיתול או מגבון לפח. אי אפשר להיות 100% אקולוגי וזו גם לא הבקשה. הסטנדרט המתבקש הוא הרבה יותר נמוך מזה. הרבה יותר נמוך. ים המלח נמוך. האחריות הבסיסית שלנו כל כך בסיסית שאין מילה אחרת להגדיר זאת מלבד ביזיון ברמה גלקטית אם לא נקפיד עליה ונעלה אותה על ראש שמחתנו.
טוב אחרי אפרטיף כזה, הגיע הזמן לנעוץ שיניים במנה העיקרית. למקרה שהתעניינתם – היא ויגן פרנדלי. אנחנו מבינים ששינוי הוא לא עניין פשוט אז לעסנו לכם את המנה טוב טוב וגם ככה רוב המשימות פה מצריכות בעיקר חשיבה ופחות עבודה. כך שיצאתם בזול. תאמינו לנו, לכדור הארץ זה עולה יותר.
הנה הם גבירותי ורבותי: 5 דברים שכולנו צריכים לעשות היום כדי לשמור על הסביבה.
- העדיפו נייר על פלסטיק.
אתם עומדים מול המסוף של מקדונלדס בעיצומה של הזמנה והוא שואל אתכם אם אתם מעדיפים קשית נייר או פלסטיק. על מה תלחצו? ברור שנייר. תמיד נייר. עוטפים כריכים לבית ספר? נסו נייר סופג במקום הניילון הנצמד. עושים קניות אונליין ויכולים לבחור שקיות נייר? לכו על נייר! בכל פעם שיש לכם אפשרות לבחור בין נייר לפלסטיק. לכו על נייר.
אה ואם נותנים לכם לבחור בין נייר או בלי נייר (למשל: קבלה מנייר או דיגיטלית) כמובן שדיגיטלית. - שימו לב לכמות הפסולת שאתם מייצרים.
שמתם לב פעם כמה פלסטיק יש בהזמנה משפחתית אחת של טייק אוויי? כל הקופסאות, הכוסיות הקטנות עם הרטבים, הסכום מפלסטיק שבא גם הוא, איך לא, עטוף כולו בפלסטיק. ממש אורגיה של פלסטיק שנועדה לשרת את האדם הנהנתן על חשבון איכות החיים של הכדור עליו אנחנו חיים. לא אמרנו "תפסיקו להזמין טייק אווי". אל תהיו קיצוניים. אבל כן תשימו לב לכמות הפסולת שאתם מייצרים כל יום. ועכשיו תכפילו ב-8 מיליארד וב-365 יום. איזה אסון הא?
רק המודעות לכמות הפסולת שאנחנו מייצרים תייצר שינוי. קחו את העניין ברצינות. - חשבו מחדש על היחס שלכם למוצרים מהחי.
עכשיו כבר ממש הרגזנו אתכם הא? נכנסנו לכם לצלחת. אבל הי נו, לא ביקשנו שתהיו טבעוניים ומצד שני גם אם אתם קרניבורים אדוקים, קרוב לוודאי שאתם מסכימים עם העובדה שתנאי הגידול והמחייה של בקר ועופות בתעשיית הבשר הוא בכי רע ורובינו היה מעדיף לעצום עיניים ולא לחשוב איך נראים הקרביים של בית מטבחיים. אז עוצמים עיניים, אוכלים בשר ומתענגים על כל ביס.
אבל מסתבר שהאהבה המוגזמת שלנו לבשר משפיעה מאוד על ההתחממות הגלובלית והגידול המסיבי של חיות משק מפליצות מחמיר את זיהום האוויר ואת החור באוזון. אז.. בפעם הבאה שאתם נותנים ביס בהמבורגר, תחשבו על הבשר. על הנזק הגדול, על העוולות, על הרעות החולות, על האנטיביוטיקה, על המשלוחים החיים, על האוי ואבוי ועל השם ישמור.
מכירים את זה שאתם נגמלים מסיגריות ופתאום זה מכה בכם: "זה גם מזיק לבריאות וגם מסריח ברמות – אני לא מאמין שהוצאתי כל כך הרבה כסף על החרא הזה". אז ככה רק עם בשר ומוצרים מהחי. רק תחשבו על זה. זה כל מה שאנחנו מבקשים. לכו תדעו לאן זה ייקח אתכם.
- הפרידו פסולת.
כריסטופר קולומבוס קרא לכל הילידים האמריקאים בשוגג ובהתנשאות: אינדיאנים. אבל הם לא.. הם אפאצ'י ושירוקי ונאבאחו ועוד הרבה עמים ושבטים שלכל אחד מאפיינים משלו. אז ככה גם עם פסולת. זה שקראנו לכל מה שהולך לפח "פסולת" לא הופך אותו לזהה ולא אומר שהטיפול בו צריך (או יכול) להיות זהה.
הפרידו פסולת! כמו שאתם קמים בבוקר ומסדרים את המיטה. ככה הפרידו פסולת. יודעים איפה הקרטוניה הקרובה אליכם? המתקן למחזור פלסטיק? לאן מפנים מוצרי חשמל ישנים? ומה עושים עם בקבוקי זכוכית? למדו את הנושא והתחילו להפריד. המודעות הזו היא הבסיס להמון דברים אחרים שתלמדו על הדרך בנושא קיימות.
זה 'הגומיות בנעליים הצבאיות' של הקיימות. הבסיס שאיתו צריך להתחיל כדי להבין את גודל הנזק שאנחנו מסבים לכדור הארץ ואת מידת היכולת שלנו לשנות את המצב. אנחנו יכולים לשנות את המצב! הפרידו פסולת. אם זה לא היה ברור עד עכשיו.
- שתפו את הפוסט הזה.
קרוב לוודאי שאתם מקיימים את כל או חלק מהדברים שדיברנו עליהם בסעיפים הקודמים. במידה וכן, אתם כבר במקום טוב יותר ממרבית האוכלוסייה. ולכן יש לכם אחריות אישית גם בהפצה של הבשורה הזו הלאה. הפיצו את הפוסט הזה לכל מי שאתם מכירים. מספיק שנצליח לשנות הרגלים של אדם אחד וכבר עשינו משהו טוב. סייטן סייטן נדפוק את כל העדר.
שיהיה לנו בהצלחה!
בין, מעל ומאחורי השורות – הצעת החוק החדשה של האוצר והמשרד להגנת הסביבה, להכפיל את מחירם של כלי פלסטיק חד פעמיים, הצליחה להציף ולהתסיס נושא אחר לגמרי – כלים מתכלים. אם בכוונת ההצעה להגביר את השימוש בכלים מתכלים, על חשבון הכלים החד פעמיים, למה לא מורידים את מחירי המתכלים? ובכלל.. מהם כלים מתכלים? מסתבר שהתשובה לא כל כך פשוטה וברורה. על כך ועוד בכתבה הבאה.
נתחיל עם רקע קצר לסוגיה: שר האוצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מקדמים הצעה שמטרתה להפחית את השימוש בכלים חד פעמיים. במסגרת התכנית יוטל מס על ייבוא וייצור מוצרי פלסטיק חד פעמיים, במטרה לצמצם את השימוש בהם. התכנית מתבססת על מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה שקבע כי הכפלת המחיר לצרכן צפויה להפחית את השימוש בכ-40 אחוזים.
לפי Ynet (אילנה קוריאל 21.7.21): הישראלים משתמשים בכ-70 אלף טונות כלים חד פעמיים בשנה. לפי הערכות בישראל מוציאים 1.3 מיליארד שקלים בשוק הפרטי על כלים חד פעמיים מפלסטיק. רשתות דוגמת מקס סטוק, פעמית ועוד זוכים לנתח של 681,564,000 שקלים, ומדי שנה צריכת הפלסטיק שלנו רק עולה. לא רק בארץ אלא בכל העולם כולו. במהלך שנת 2018 הציבור בישראל השתמש בכ-60 אלף טונות של כלים חד-פעמיים בשנה.
בשורה התחתונה: הצריכה הביתית של כלים חד פעמיים הכפילה את עצמה בעשור האחרון.
האם המהלך צפוי להוריד את השימוש בכלים חד פעמיים?
גם בקרב רשתות החד פעמי וגם בקרב הצרכנים, נרשמת ספקנות רבה לגבי הצלחת המהלך, בטענה כי בדיוק כשם שהמס על הסיגריות לא הפחית את הצריכה שלהן, כך גם המס החדש על הכלים החד פעמיים רק יפגע בחלשים ולא ישיג את מטרתו.
ויש מי שמציע חלופה. בראיון למגזין דה מרקר (הדר קנה 21.7.21) אמר ד"ר גיא הוכמן, ראש התוכנית לתואר שני בכלכלה התנהגותית במכרז הבינתחומי הרצליה: "אולי הורדת המחירים של מוצרים מתכלים תדרבן יותר צריכה שלהם, לעומת העלאת המס, שלאו דווקא תוריד את שיעור הצריכה אבל בוודאות תקשה על האוכלוסייה החלשה. כלי יעיל בידיהם של קובעי המדיניות הוא מתן תמריץ חיובי – עידוד של התנהגות רצויה במקום מניעה של התנהגות לא רצויה. למשל, במקום להשית מס גבוה על כלים חד-פעמיים, אפשר לסבסד כלים רב-פעמיים או כלים חד-פעמיים מתכלים. גישה כזאת נמצאה יעילה יותר מענישה. למשל, במחקר שערכנו לפני שנה בשיתוף עם משרד החקלאות, מצאנו כי ניתן לעודד אנשים לצרוך פירות וירקות 'מכוערים' על ידי הנחות בקלות רבה יותר מאשר באמצעות העלאת המחיר של המוצרים ה'יפים'".
עם או בלי רגולציה מסודרת בנושא, חוקי השוק עושים את שלהם. במקביל לעליה בצריכת החד פעמי, גם השימוש בכלים מתכלים הולך ועולה ועימו גם התחרות. סיגל מזרחי מנהלת מותג אקוג'ו בחברת ג'וליבר, המתמחה בייצור ושיווק של מוצרים מחומרים מתכלים, מספרת כי בשנים האחרונות נרשמת צמיחה בתחום. "המודעות הסביבתית העולה והשיח ברשתות החברתיות עושים את שלהם. הקורונה מצידה, שינתה מעט את הרגלי הצריכה. אם עד לקורונה המוצרים המובילים היו הכלים לשימוש משרדי/להגשה: כוסות, צלחות וסכום. בשנה וחצי האחרונות, עם השינוי שעובר ענף ההסעדה כולו, הביקוש לכלים לטייק אווי הולך וגדל".
ואיפה הביקוש פוגש את פערי המחירים? לדברי מזרחי "גם פערי המחירים הולכים ומצטמצמים. בעיקר במוצרים מקנה סוכר. הכלים המיוצרים מ-PLA עדיין נחשבים יקרים יותר, בעיקר בשל זמינות חומר הגלם, אבל, גם הפערים האלה יצטמצמו עם המיסוי העתידי".
בהקשר הזה ניתן לציין יוזמה נוספת של חברת סטארטאפ ישראלית בשם TripleW, שהוקמה ב-2016. החברה הצליחה לייצר תהליך בו שאריות המזון שלנו, לדוגמה שאריות ממסעדות או מוצרים פגי תוקף, עוברים תהליך ביוטכנולוגי, שבסופו מתקבלת חומצה לקטית, המהווה אבן הבניין של ה-PLA. ייצור של חומצה לקטית, ו-PLA מפסולת מזון, במקום חומרי גלם יקרים שאינם זמינים דיו, כמו קני סוכר ותירס, הינו פתרון סביבתי וכלכלי שיכול להגביר את השימוש במוצרים מתכלים, בישראל ובעולם כולו. הטכנולוגיה הזו אמנם נמצאת כבר בשימוש והחברה משקיעה בהרחבת יכולות הייצור באירופה ובארה"ב, אך רק כאשר הייצור יגיע לכמות גדולה מספיק, ניתן יהיה להוזיל עלויות של מוצרים מבוססי PLA.
חברי TripleW ומתקן הדמו של החברה באנטוורפן, בלגיה
אם בעיית המחירים תיפטר, נותר להתמודד רק עם הפיל הענק האחרון שנשאר בחדר ולענות על השאלה: מהם כלים מתכלים?
תיבת הפנדורה של המתכלים
נתחיל בזה שנאמר כי היתרון המשמעותי של פלסטיק ״מתכלה״ אינו נעוץ ביכולת ההתכלות שלו אלא במקור חומרי הגלם שממנו הוא עשוי. לדברי עומר מוסנזון אילן, בעלים ומנכ"ל של מיזם Save It ששם לו למטרה לספק חלופה לחד פעמי מבוסס נפט ולצמצם את כמות הפסולת העצומה שמצטברת במזבלות העירוניות: "הפלסטיק המתכלה ושאר מוצרי החד״פ המתכלים, עדיפים על כל פלסטיק מבוסס נפט/גז מכיוון שהם מגיעים ממקורות מתחדשים ולא מנפט שכלוא באדמה. ממש כשם שמשק האנרגיה בשמש ורוח שהם מקורות מתחדשים, ככה צריך לנהוג גם שוק חומרי הגלם – לעבור למקורות מתחדשים – צמחים או פסולת – ומהם להפיק את הפולימרים לייצור פלסטיק".
"בניגוד למיתוסים, פלסטיק אינו תוצר לווי זניח של נפט/גז – כ-10% מצריכת הנפט/גז העולמית מופנית לייצור פלסטיק. תעשיות הנפט והגז נמצאות תחת מתקפה מכיוון שיותר ויותר אנשים מתחילים להבין שהמוצרים שלהם הורסים את העולם וכשתעשיית הנפט תחת מתקפה, כך גם כל חלופה שתאיים לפגוע ברווחים שלה".
כלים מתכלים ניתן למצוא היום בחנויות פיזיות ואונליין רבות – מתוכן יהיו כאלה שיציעו רק כלים מתכלים ולא יעזו להכניס בשעריהן כלים חד פעמיים שאינם מתכלים, לעומת חנויות שימכרו גם וגם. ביניהן ניתן למנות בעיקר רשתות קמעוניות כמו שופרסל ורשתות למוצרי חד פעמי שיציעו ללקוחותיהן גם אלטרנטיבה ידידותית יותר לסביבה.
מה הבעיה כאן? בעצם יש שתיים. אחת היא ההגדרה של מה זה מתכלה? לאירופה יש תקן משלה (תקן EN13432) וגם לארה"ב (תקן BDI) ואפילו יש תקן ישראלי שנקבע על ידי מכון התקנים לפני קצת יותר משנה. הבעיה היא שאף אחד לא באמת מודע לו והוא איננו נאכף.
כך למשל ניתן למצוא מוצרים המציגים עצמם כמתכלים, אך מבוססים על טכנולוגיית OXO שהיא בעצם תוסף שמפרק את הפלסטיק החד פעמי הרגיל שכולנו מכירים. אלא שהפלסטיק לא מתכלה באמת אלא הופך למיקרופלסטיק, סוג של אבק פלסטיק שיכול למצוא את דרכו למי השתיה שלנו ולדגה שאנחנו אוכלים. במדינות רבות בעולם החומר הזה אינו חוקי לשימוש. בישראל החברות המשתמשות בחומר הזה במוצרים שלהם עדיין יכולים למכור אותם כמוצרים מתכלים.
מבחר כלים מתכלים. תמונה באדיבות ג'וליבר – אקוג'ו.
הבעיה השנייה היא היכולת שלנו בישראל לטפל בפסולת מתכלה. במדינות רבות בעולם נהוגה הפרדת פסולת במקור, כלומר שזכוכית מטופלת בנפרד מפסולת אורגנית. כך ניתן להשליך את הכלים יחד עם הפסולת האורגנית, שמפונה לקומפוסטר תעשייתי שמגיע לטמפרטורות שאכן יכולות לטפל במוצרים האלו בצורה הרבה פחות מזהמת.
בישראל יש מספר קומפוסטרים תעשייתיים שעומדים בתקן לטיפול בפסולת בוצה. המוכר, הגדול והמתקדם ביותר הוא קומפוסטר אור, ויש כמה נוספים שנמצאים בעבודה. לעומתם, חלק גדול מהפסולת הביתית, אפילו זו שאנחנו מקפידים להפריד, מגיע למתקני טיפול שאינם עומדים בתקנים המאפשרים לכלים להתכלות.
במקרים בהם אין הפרדת פסולת במקור והכלים המתכלים מגיעים למתקני פסולת רגילים להטמנה, יקח להם עשרות שנים להתכלות, זאת לעומת מאות השנים שייקח לפלסטיק להתכלות.
מגדירים את המתכלים מחדש
בהיעדר רגולציה מסודרת בנושא, ניתן למצוא יזמויות פרטיות שהרימו את הכפפה ומנסות לעשות סדר בנושא. מי שמובילה היום את הדרך להסדרת תקן לכלים מתכלים ופינוי פסולת אורגנית היא חברת SAVE IT. בכובע אחד היא עובדת עם חברות וארגונים, ביניהם ארגוני ענק כמו הטכניון, מייקרוסופט ועוד במטרה לקיים אירועים עם מינימום פסולת שתגיע להטמנה. שירות העיקר מתבסס על כלים מתכלים שעומדים בתקינה בינלאומית.
המטרה היא לקחת אחריות על כל שלבי שרשרת האספקה – מקניית כלים מתכלים דרך ספקים שעברו במערך אישור קפדני לוודא את אחד מתווי התקן הבינלאומיים ועד לפינוי הפסולת לאתר הקומפוסט הגדול במדינה – קומפוסט אור בפארק מחזור אור. קומפוזט אור מייצר ערך מפסולת בכך שהוא הופך את פסולת הבוצה שמגיעה מכל רחבי הארץ, לדשן איכותי לשימוש חקלאי. המטרה הסופית היא: אפס פסולת להטמנה.
עמדות איסוף הפסולת האורגנית של Save It
המטרה השנייה היא הובלת רגולציה בנושא. על פי עדי אשכנזי הרפז (כלכליסט 16.7.21) אחד המנגנונים שיכולים לצמצם את הגרינווש (Greenwash – או כפי שהאקדמיה ללשון בחרה לתרגם אותה: 'התיירקקות' – היא ניסיון של גורמים מסחריים להיראות יותר ידידותיים לסביבה) הוא תו ירוק מסודר על ידי גוף רשמי, שעושה סדר לצרכן ומבהיר מה בדיוק התכונות הסביבתיות של המוצר. בישראל, מכון התקנים מנפיק תו ירוק למוצרים שהשפעתם הסביבתית נמוכה, אלא שמדובר בתהליך ארוך, מסובך ויקר, מה שמונע מיצרנים קטנים לגשת בכלל אליו. בנוסף, התו הירוק כיום אינו מפרט בצורה ברורה מהן התכונות הסביבתיות של המוצר.
הפעם האחרונה שהמשרד להגנת הסביבה ניסה להתמודד עם התופעה הייתה אי שם ב-2014, כשפרסם מדריך להצהרות סביבתיות מהימנות. מאז לא נעשו מספיק מאמצים לאכוף את המלצות המדריך והנושא נשאר פרוץ. כעת, כשממשלה חדשה עומדת בפתח ושרה חדשה נכנסה למשרד, נוצרה הזדמנות לטפל גם בתופעה המזיקה הזו.
הפתרונות מגוונים ומספיק להסתכל קצת על מה שקורה בעולם וללמוד. האיחוד האירופי, למשל, העביר בקיץ של 2020 חוק למניעת גרינווש בהשקעות ירוקות; בבריטניה הושק פרויקט על ידי רשות השווקים והתחרות (CMA) לבדיקת הצהרות סביבתיות של חברות; בהולנד חברות שמפרסמות הצהרות כוזבות עלולות לספוג קנסות כבדים של עד 900 אלף יורו או 1% מההכנסות ויש עוד דוגמאות רבות.
הפתרונות רבים ומגוונים, אבל הבסיס לכולם הוא ממשלה שאכפת לה באמת מעתיד ילדינו ומוכנה לנקוט צעדים משמעותיים היום כדי שיהיה לנו מחר. חברות כמו SAVE IT משמשות כשומרי הסף ועוזרות לקדם את האג'נדות החשובות האלה ברמה המדינית. עד שזה יקרה (וגם אחרי) האחריות על הכלים שאנחנו קונים ועד כמה הם מתכלים, היא עלינו הצרכנים.
בכתבה הבאה נתמקד בסוגי הכלים המתכלים – ממה מייצרים כלים מתכלים? תוך כמה זמן הם מתכלים? ואיפה הכי כדאי ומשתלם לקנות. הישארו מעודכנים.
רוצים להיות הראשונים לדעת? הירשמו לניוזלטר שלנו
